פסקל זמיר נ' המכללה הטכנולוגית תל-חי בגליל ע"ש ואח'

החלטה

1.לפניי בקשת התובעת למתן צו לעיון במסמכים ספציפיים שנמצאים ברשות הנתבעת (להלן: "הבקשה").

2.במסגרת הבקשה, נתבקש בית הדין להורות לנתבעת להמציא לעיון התובע את המסכמים שלהלן:

א.כל המסמכים שהוחלפו בין המשיבה ו/או מי מטעמה לבין מכון פילת ו/או מי מטעמו החל מחודש יוני 2007 ועד לחודש ינואר 2008.

ב.המסמך המלא שנשלח מפילת לידי גב' דורית בלובשטיין מיום 10.1.08 ללא הסתרת פרטי אבחון המכון בנוגע לכל אחד ואחד מהמועמדים ובפרט של מר אורי בנאי ואבחון המתמודד השלישי ששמו טושטש.

ג.כל הפרסומים למכרזים שהוציאה המשיבה וכל האסמכתאות המכילות נתונים הקשורים למכרזים בתקופה הרלוונטית.

התובע נימק את בקשתו ופירט בארוכות מדוע הינו סבור שיש להיעתר לבקשה, כפי שעוד אפרט בהמשך.

3.הנתבעת הגישה תגובה בה ציינה כי אין מקום להיעתר לבקשה כפי שהוגשה, משמדובר בבקשה מעורפלת, כללית וכוללנית. הנתבעת התייחסה לכל אחד ואחד מהמסמכים המבוקשים כמפורט להלן:

א.באשר למסמכים הנוגעים להליך גיוס ובדיקת המועמדים במכון פילת, הרי מדובר בבקשה הכוללת גילוי מלוא פרטי האבחונים האישיים אשר נערכו למועמדים השונים ללא כל הבחנה וסייג.

הנתבעות הוסיפו כי מדובר בפגיעה בפרטיות וכי מסמכים אלה אינם רלוונטיים בשים לב, לסעדים שפורטו בכתב התביעה.

הנתבעת הדגישה כי המכתב ממכון פילת הנושא תאריך 10.1.08, כולל דירוג המועמדים שעברו את המבחנים והסתרת המידע שם נועדה לשמור על פרטיהם של מועמדים אלה אשר כלפיהם הנתבעת התחייבה שלא לחשוף אותם.

למען הסדר הטוב, יש לציין כי עותק ממסך זה צורף לכתב ההגנה.

ב.באשר לפרסומים לאיוש המשרה, הנתבעת טענה כי ביום 16.11.10, הועברו לתובע כל הפרסומים הנ"ל המצויים ברשותה.

4.         המסגרת הנורמטיבית:

א.         גילוי המסמכים נועד לחשיפת ראיות המצויות בידי אחד מבעלי הדין.

תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 קובעת כדלקמן:

"(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

עינינו הרואות כי בית הדין רשאי להתיר גילוי מסמכים ועיון בהם אם הוא סבור שהמסמכים שגילויים מתבקש יאפשרו "דיון יעיל".

תנאי לקיומו של דיון יעיל, הוא שהמידע המבוקש יהיה רלוונטי למחלוקת הנדונה. ביקש צד להליך צו לגילוי ולעיון במסמכים, יידרש בית הדין "בראש ובראשונה... למידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש, לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת" [עע 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון ואח', ניתן 7.5.06); בהתקיים מבחן הרלוונטיות, הכלל הוא שיש להבטיח גילוי רחב ככל שניתן (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. הנרי אזולאי ואח', פ"ד מט 4).

הרלוונטיות לצרכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה וכל כולו לא בא אלא ל"דוג" בעניינו של בעל דין אין לגלותו (ראו דב"ע נז/ 55-3 קבקוב הרצל – בנק מסד בע"מ, מיום 14.9.99).